את יפה כשטוב לך עם עצמך

נשים רבות מדי אינן מרוצות מהמראה שלהן, וזה כואב במיוחד מפני שהאידיאל שהן שואפות אליו בכלל מבוסס על מודל שקרי. בכוחנו לשנות את המצב הזה.

אתמול שמעתי את ארין באסבי המקסימה, בוידיאו אינסטגרם, ממליצה לאשה להרגיש טוב עם עצמה כדי שתהיה יפה יותר. משפט מוזר, לא? ארין היא סטייליסטית שבד"כ מדברת על בגדים ואיך להתלבש, אבל פה היא דברה עם המון רגש ואפילו עם דמעות בעיניים. היא התחילה בהזכרת הסטטיסטיקה שרוב רובן של הנשים לא מרוצות מהמראה החיצוני שלהן והוסיפה שהן בכלל משוות את עצמן ל"מראה האידיאלי" שראו בתמונות של דוגמניות, כאשר ברור שהתמונות עברו עיבוד ושיפוץ והמראה הזה בכלל לא קיים בעולם האמיתי! וגם אם זה קיים, זה נדיר. זה מתאים לנערות. זה לא המראה הרגיל של נשים בנות גילנו. בעצם יוצא שהאידיאל הזה שהן שואפות אליו, מבוסס על משהו שקרי. זה לא המראה הממוצע של הנשים. זה מבנה שיש לאחוז קטן מאד של הנשים, ובודאי שהן לא נשים בנות 40 פלוס שזכאיות לשאת בגאון כל קמט בפניהן, כל קילו עודף על מותניהן, כל שערה לבנה בראשן וכל כתם על עורן.
'
היא אומרת שיכול להיות שאנחנו אפילו לא חושבות על זה כל הזמן אבל ההשוואה הזו נמצאת לנו עמוק בראש ואנחנו חייבות לנטרל אותה. אני אמורה כל בוקר להביט על עצמי במראה, להתחבר לפנימיות היפה שלי, לאהוב את מי שאני רואה מולי, וכך, עם התחושה הטובה הזו, להתלבש ולצאת לרחוב. התחושה הטובה הזו תשתקף בבגדים שתבחרי ללבוש, בצורת ההליכה שלך, בדרך שתשאי את עצמך. הביטחון והשמחה הפנימית הזו פשוט יפרצו החוצה ויהפכו אותך לאשה יפה יותר! מה שאת מרגישה בפנים זה מה שיראו בחוץ.

מדובר באשה עם בטחון עצמי ושטוב לה עם עצמה. יש לה מודעות עצמית גבוהה והיא אוהבת את עצמה, אין ספק בכך! לפי מה שנקרא "חוק המשיכה" – מה שאדם חושב, מתמקד בו, רוצה ומאמין בו, מוקרן החוצה. אנחנו שקופים בקטע הזה.

באחת הסדנאות שלי, אחרי שניסינו יחד להגדיר מה זה יופי והאם בכלל אפשר להגדיר כללים ליופי או שמא הוא בכלל בעיני המתבונן, הוספתי את הנקודה הזו, כי היא כ"כ אמיתית: כל אחת מאיתנו מכירה מישהי שהיא לא כזו יפה לפי הספר, תווי הפנים שלה לא משו, ותכלס היא גם לא חטובה במיוחד אבל איכשהו "היא תמיד נראית מצוין". מוכר, נכון? ומה ההסבר לזה? שכל אחת תחשוב על אותה אשה שהיא מכירה ותחשוב מדוע היא נראית טוב. המסקנה היתה שמדובר באשה עם בטחון עצמי ושטוב לה עם עצמה. יש לה מודעות עצמית גבוהה והיא אוהבת את עצמה, אין ספק בכך!

לפי מה שנקרא "חוק המשיכה" – מה שאדם חושב, מתמקד בו, רוצה ומאמין בו, מוקרן החוצה. אנחנו שקופים בקטע הזה. אם קמתי הבוקר עם פצעון מרגיז באמצע האף ובטן נפוחה מהארוחה שאכלתי אתמול בארוע, וזה מעצבן אותי ומציק לי, אז ככה אצא לרחוב.: כפופה, מנסה להסתיר את עצמי, המון מייקאפ לא מוצלח מרוח על הפצע, וזהו. כולם ישימו לב בדיוק אל הפצעון באף ואם יחליטו להוריד עיניים מהאף שלי, הם ינחתו בדיוק על הבטן שתפחה לי. כי זה מה ששידרתי להם. כאילו קראתי לכולם לחפש את הפגמים שבי. לעומת זאת, אם אני מביטה במראה ומתעלמת מכל הפגמים ורק אומרת לעצמי "תראי איזה חיוך מהמם יש לך! איזה שיניים יפות ומסודרות, והעיניים בצבע חום דבש יפהפה... וואו.. את פשוט כובשת." אז זה מה שתקריני החוצה כשתצאי מהבית עם כל בגד שתלבשי אבל בגב זקוף עם חיוך בטוח על פנייך.

משתתפת אחת אמרה לנו במבוכה: "אבל איך אני יכולה להקרין את זה אם אני לא באמת אוהבת איך שאני נראית? אני לא חושבת שאני יפה". היה ממש מרגש שכולן מיד אמרו לה במקהלה: "בטח שאת יפה!" וזה מה שבאמת חשבנו. היא אשה נאה ונעימה ולדעתי היופי הפנימי שלה גם מקרין החוצה ואולי היא לא מודעת לזה. אבל באותו רגע לא היתה לי תשובה לשאלתה הספציפית.

אז אתמול התייעצתי עם אותה ארין המוזכרת למעלה והיא כתבה לי שכל אשה יכולה למצוא בעצמה משהו שהיא כן מרוצה ממנו. וזה יכול להיות משהו קטן כמו הריסים שלה, החיוך שלה, ההיי-לייטס בשיער... ואם היא לא מוצאת אז שתחשוב על הדברים הפנימיים יותר. המילה הטובה שהיא יודעת להעניק לאנשים, המקצוע שלה שהיא כ"כ טובה בו, ואפילו דברים יותר פשוטים שהיא מודה עליהם - כמו הרגליים שלה שהולכות כ"כ טוב ונושאות אותה ממקום למקום, הגוף הבריא שלה שמרגיש טוב, מערכת העיכול שלה שעובדת מצוין... מה שחשוב זה לציין את זה לעצמי כל יום ולהודות על כך לאלוקים, ופשוט להגיד את הדברים שוב ושוב ולהמשיך לחפש דברים טובים להודות עליהם ולהתמלא בשמחה, ככל שמחפשים באמת מוצאים. ועם התחושה הטובה הזו, להתחיל את היום.

אהבתי את הטיפ הזה כי זה נכון שכשמחפשים, מוצאים. זה ממש ככה – אם אני מתאמצת לחפש את הטוב, הוא יצוץ לי. ואני חושבת שבאוירה הזו, בכל יום שעובר אני אמצא עוד דברים להודות עליהם, עוד דברים שגורמים לי לביטחון עצמי, עוד סיבה שבגללה אנשים אוהבים אותי וזה סימן שאני מוצלחת.

עלה לי הבוקר דיוק נוסף בעניין הזה, בעקבות הפסקה האחרונה שכתבתי: זו בדיוק הבעיה שלנו. שאנחנו מאד קשוחות עם עצמנו. יש לנו מעצמנו דרישות גבוהות מאד ואנו מסתכלות על עצמנו במראה ממש מקרוב ורואות הכל ברור מדי. על כל המשתמע מכך. באיזשהו מקום כשאנחנו מביטות במראה בבוקר, אנחנו מחפשות פגמים! אולי יש לי פצע לכסות? קמט לטשטש? אולי העיניים שלי עייפות מדי ואני צריכה עוד מסקרה ומייקאפ? ואז בדיוק כמו שציינתי קודם, כמה לא מפתיע – אנחנו מוצאות פגמים! ואז 91 אחוזים מהנשים אינן מרוצות מהמראה שלהן. וזה באמת עצוב. גם אני כמעט דומעת עכשיו.

אז זהו. הפתרון לזה הוא חמלה עצמית. שנהיה נחמדות אל עצמנו לפחות כמו שאנחנו נחמדות אל האשה שראינו מעבר לכביש והחלטנו מיד שהיא יפהפיה. שנפסיק להסתכל כ"כ קרוב ולחפש פגמים, שנאהב את עצמנו ככה כמו שאנחנו, בלי שדרוגים ושיפוצים, כי אנחנו מיוחדות, מקסימות, כובשות וראויות לאהבה!